בפרק 2 אנו סוקרים את היסודות הדרושים לצורך מדידת ההיסטוריה התפעולית של החברה, או למעשה: ניתוח דוחות כספיים של החברה אותנו אנחנו מעריכים. ראשית, אנו מדגימים כיצד לסווג את סעיפי המאזן השונים למספר קבוצות מרכזיות, פעולה שאנו מכנים בשם "בניית המאזן התפעולי". לאחר מכן, אנו מתייחסים לסוגיות מתקדמות שעלולות לצוץ כגון אופן הטיפול בנכס המוניטין, היוון עלויות מו"פ וחכירה, ועוד. החלק האחרון של הספר עושה שימוש בכל המונחים שנסקרו עד לאותו שלב, ומרחיב על מושגי מפתח המהווים את הבסיס לכל עבודת ניתוח, ביניהם: התשואה על הקפיטל (ROC), שווי השוק של הפעילות ועוד.

55 תגובות
    • יונןת
      יונןת says:

      היי ערן
      יש לי 2 שאלות ים זה בסדר
      1.בסעיף העודפים: האם הרווחים הצבורים חייבים להמצא ביתרת המזומנים?
      2.בהון המניות בהון העצמי: האם זה מוצג לפי שווי שוק של המניות או על פי מספר מניות
      3. שאלה אחרונה:לגביי מצב של הון חוזר שלילי שהלקוחות מקדימים תשלום ולספקים משלמים מאוחר- זה לא אמור ליצור תזרים חיובי?

      הגב
      • ערן בן חורין
        ערן בן חורין says:

        היי יונתן,
        1. לאו דווקא. ייתכן והחברה תחליט להשקיע את הרווחים בפיקדון בבנק או בהשקעה במכונה. ובכלל, ייתכן והרווח הנקי הוא בכלל לא רווח אמיתי, ייתכן והוא נבע משערוך של נכסי נדל"ן להשקעה (IAS 40)/
        2. בהנחה שאתה מדבר על סעיף הון מניות, אז מדובר בערך הנקוב של המניות כפול מספר המניות. אין קשר לשווי השוק.
        3. מה שמשפיע על התזרים הוא ה*שינוי* בהון החוזר, ולא ההון החוזר. כלומר, זה שההון החוזר שלילי, לא אומר שתהיה תרומה חיובית לתזרים המזומנים. תהיה תרומה חיובית רק במידה ו*השינוי* בהון החוזר הוא שלילי, כלומר אם ההון החוזר קטן. ראה פוסט זה להסבר על בניית תזרים מזומנים.

        באופן כללי, אם אתה מרגיש שהיסודות החשבונאיים שלך צריכים חיזוק, אני ממליץ לעיין קודם בספרים אחרים, מאחר והחשבונאות היא איננה הפוקוס של הספר שלנו.

        בהצלחה :)
        ערן

        הגב
  1. איתי
    איתי says:

    ראשית כל הכבוד על הספר והאתר - זו יוזמה ברוכה שתסייע לרבים.
    יש לי שאלה לגבי הניתוח EV של מרקורי בעמ' 48.

    לא ברור לי ההיגיון של הוספת החוב לשווי החברה כמשתמע ממחיר השוק.
    בהנחת עסק עובד(קרי שאין סכנה לסגירתו) שווי השוק נגזר מרווח לאחר
    הוצ' מימון ובכך הרי מתבטא מלוא נטל החוב , שוב תחת הנחה שימוחזר
    והריבית בגינו תשולם בהצלחה גם בהמשך חיי העסק.

    מה אני מפספס...תודה מראש.

    הגב
    • ערן
      ערן says:

      אהלן איתי,
      אל תשכח ש-EV הוא למעשה שווי הפעילות. אם בהערכת שווי רגילה אנחנו מפחיתים משווי הפעילות שאנחנו מוצאים את החוב הפיננסי נטו בשביל לקבל את שווי ההון העצמי, כאן אנחנו בעצם עושים את הדבר ההפוך. אנחנו רואים את שווי השוק של ההון העצמי מתוך נתוני השוק, ומוסיפים לנתון הזה את החוב הפיננסי בשביל לקבל את שווי השוק של הפעילות. זה בעצם עונה לנו על השאלה מהו שווי הפעילות שהשוק רואה לנגד עיניו. עזר?

      הגב
  2. יוסי אציל
    יוסי אציל says:

    בחישוב המוניטין הצגתם 4 שיטות לחישוב והצעתם את השיטה המדומה
    בשיטה של מקינזי טענתם לחוסר דיוק
    אבל בסוף התהליך כן תמכתם בשיטת מקינזי עם המשתנים שנוספו
    שאלתי האם ומתי להשתמש בכל שיטה ושיטה ?
    שאלה נוספת בנושא החכירות :
    שכירות של מבנים כמו בדוגמאת שופרסל כל מבנה שחברה משכירה צריך לבצע את החישוב של החכירות ?
    ואיך אני מבצע את ההפחתה משנה לשנה ?

    הגב
    • ערן
      ערן says:

      היי יוסי,
      לגבי המוניטין, שיטת מקינזי בעייתית, כי להוסיף את *כל* המוניטין מאז ועד היום יכול לגרום למכנה גדול מדי בחישוב ה-ROIC, ולכן להטיה של ה-ROIC כלפי מטה. שיטת ההפחתה המדומה היא המועדפת, אבל רק בתנאי שהיא "שווה את זה". אחרת, אפשר להסתפק בשיטה של מקינזי.
      לגבי החכירות, ההפחתה היא שווי הנכס בשנה הקודמת חלקי מספר שנות ההפחתה, אבל שים לב שבעת חישוב ה-FCF אנחנו לא מוסיפים את הפחת הזה בחזרה כי הוא הרי נעשה במזומן.

      הגב
  3. בן
    בן says:

    שלום,
    אני עובד על דו"ח של חברת נדל"ן , כרגע מנסה לחשב את הנכסים העודפים,
    כיצד אני יודע שאכן כיסיתי את כל הנתונים והגעתי לנתון האמיתי ? למרות האבחנה מהו נכס עודף והדוגמאות שנתתם בספר חלקם לא מופיעים בדו"ח וישנם נתונים אחרים, כיצד אני יודע האם יש לצרף אותם לחישוב ? .
    אודה על תשובתכם .

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי בן,
      בנוגע לחברות נדל"ן, שיטת ה-FCFF שאנחנו מכסים בספר טיפה בעייתית, מפני שבענף הנדל"ן הפעילות סבה סביב ההון העצמי (כלומר הפעילות ואופן המימון שלה) ולא על נכסי החברה. עבור חברות נדל"ן, אני ממליץ לעשות שימוש בשיטת המכפילים (מכפיל רווח נקי או מכפיל הון) בשילוב עם בחינה של מספר מדדים רלוונטיים לענף. את המדדים תוכל למצוא בדוחות סקירה של בתי השקעות כאלה ואחרים. בענף ההשכרה מכפיל FFO הוא מדד נפוץ, בחברות יזמיות או מבצעות אני פחות מכיר.
      בהצלחה :)

      הגב
  4. אבי ג.
    אבי ג. says:

    שאלה נוספת בענייני REIT (אפרופו גב-ים).
    אני נוהג לחשב את ה- payout ratio של הדיבידנדים השנתיים כדי לוודא שהדיבידנדים הם ברי-קיימא. היום ראיתי אנליסט שניתח חברת REIT (אמריקאית) המחלקת דיבידנדים יפים וחישב זאת יחסית ל-FFO ולא יחסית לרווח הנקי. כך יחסי ה- payout ratio השנתיים נראו הרבה יותר טובים (נמוכים). האם הוא צודק או שזה טריק שיווקי ??

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      זה תלוי. אם הרווח הנקי כולל בתוכו הרבה שערוכים כמיטב מסורת ה-IFRS, כנראה ש-FFO עדיף כי הוא מנטרל רווחי שערוך. אם לא, שווה לנסות את שניהם ולראות מה יותר הגיוני.
      בכל אופן, כמו שמשתמע מתגובתך, מה שחשוב בענף הנדל"ן הוא לא "מה נשאר לפעילות" (רווח תפעולי לאחר מס או התזרים החופשי) אלא "מה נשאר לבעלי המניות" (רווח נקי או תזרים לבעלי המניות)

      הגב
  5. בן
    בן says:

    שלום,
    התחלתי לנתח את חברת אבגול ואני ממש בצעדים הראשונים וכרגע מנסה לחשב את הנכסים העודפים אך לצערי אין התאמה בין הדוגמה בספר לבין הדו"ח של החברה . ברור לי שפועלות בשוק שונה, אך לצורך החישוב הסופי אני לא יודע אלו סעיפים לכלול תחת העודפים ? . אודה על עזרתכם בנושא .

    הגב
      • בן
        בן says:

        סיווגתי את מרבית הסעיפים ונשאר נכסים לא עודפים - יתרות חובה לזמן ארוך,נכסי מיסים נדחים (נכלל בחישוב ההון העצמי), נכסים בלתי מוחשיים (קשור למוניטין), מכשירים פיננסיים נגזרים (פה היתה לי בעיה כי סעיף זה קיים גם תחת נכסים שוטפים ולא הייתי סגור היכן לסווג זאת?), בנוסף קיים סעיף של עודפים תחת סעיף הון . תודה על העזרה !!! .

        הגב
        • ערן בן חורין
          ערן בן חורין says:

          היי בן, לא לגמרי הבנתי לגבי אילו סעיפים אתה מדבר. בכל אופן, נגזרים פיננסים אינם חלק מהפעילות, השאלה היא האם הם יוגדרו כפיננסים או עודפים, וזה כבר תלוי במאפיינים שלהם. לגבי עודפים, זה תמיד תחת ההון העצמי, הרי אלו הרווחים הצבורים של החברה בניכוי הדיבידנדים שחילקה, ואלה שייכים לבעלי המניות שלה.

          הגב
  6. בן
    בן says:

    שלום, כיצד חישבתם את הסעיף הפרש שווי מאזני לשווי תפעולי של נכסים בלתי מוחשיים ומוניטין תחת חישוב ההון העצמי המתואם ? ...היכן אני מוצא את הסעיפים הרלוונטיים לצורך החישוב הנ"ל . תודה מראש ! .

    הגב
    • ניר יוסף
      ניר יוסף says:

      הי בן,

      אני מניח שאתה מתכוון להפרש של 183 מיליון ₪ בדוגמה 2.7. ההפרש חושב על ידי הפער שבין השווי בספרים של סעיף "נכסים בלתי מוחשיים והוצאות נדחות" (כ- 734 מ' ₪ ליום 31.12.08) לבין השווי התפעולי אותו חישבנו בדוגמה 2.5 (כ- 551 מ' ₪). אציין כי החברה לא הפרידה בין נכסים בלתי מוחשיים להוצאות נדחות ולכן גם אנחנו לא יכולנו לעשות כך.

      הגב
  7. יונתן
    יונתן says:

    היי ערן
    שאלה לגביי אופן הסיווג של ההפרשות
    לא הבנתי מה ההבדל מבחינת שיבוץ במאזן בין רכיב הוני לבין חוב פיננסי? השני משובץ בשוטף והראשון בלא שוטפות או שההבדל הוא כנגד מה הם באות בצד הנכסים?

    תודה
    יונתן

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      יונתן היקר,
      היזהר לך! ההגדרות החשבנאיות המעפנות האלה הן רעה חולה! עזוב אותך מ"שוטף", "לא שוטף" והשטויות האחרות.
      תראה זאת כך:
      יש סעיף שנמצא בצד שמאל (צד הזכות) של המאזן. עכשיו, אתה צריך להחליט האם הוא מהווה התחייבות פיננסית או הון עצמי. זה הכל! מועד הפירעון של ההתחייבות לא מעניין כרגע.
      כדי לסווג את הסעיף הזה כחוב או הון עצמי, נתנו שיטת פעולה שעובדת ב-99% מהמקרים. התרכז בזה, ואל תתן להגדרות חשבונאיות ארכאיות לבלבל אותך בנוגע למה שבאמת חשוב.

      הגב
      • יונתן
        יונתן says:

        ניראה לי שאני מתחיל להבין. אז בעצם רכיב הוני הוא כזה שנזקף כנגד ההון העצמי ורכיב אחר כנגד התחייבות פיננסית..,?
        רגע אבל צד שמאל לא אמור להיות צד ההתחייבויות ?

        תודה!
        יונתן

        הגב
        • ערן בן חורין
          ערן בן חורין says:

          צד ימין הוא צד הנכסים, ובצד שמאל ישנן ההתחייבויות הפיננסיות וגם ההון העצמי. אם סעיף נמצא בצד שמאל, השאלה היא האם הוא התחייבות פיננסית או חלק מההון העצמי

          הגב
  8. יונתן
    יונתן says:

    היי ערן
    קודם כל תודה על המענה האדיב שלך על השאלות.
    יש לי עוד שאלה לגבייL המינוף -

    למה המינוף מחושב בדרך של נכסים חלקיי הון עצמי? זה שמול כל שקל בהון יש לי 4.36 בנכסים זה אומר שיש 3.36 שמקורם בהלוואה?
    -לא עדיף לחלק את סך ההתחייבויות לסך המאזן?
    תודה
    יונתן

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי, זה לא משנה. המדד שהצעת הוא אותה הגברת בשינוי אדרת, ויביא לאותה תוצאה כאשר נשווה באמצעותו שתי חברות. ראה עמ' 86 בהערת השוליים

      הגב
  9. יונתן בן שמעון
    יונתן בן שמעון says:

    היי ערן

    לגביי שיטת הערכה מחדש במאזן:
    איך מטפלים בפחת ? כלומר
    אם לדוגמא היה נכס שעלה 100 ש״ח וכעבור שנתיים (שהפחת עליו ניהיה 20) מעריכים אותו כנכס ב120 ש״ח
    1. איך ממשיכים להפחית אותו מעתה והלאה
    2. באיזה חלק מכירים לקרן הון?

    ועוד שאלה לגביי ההון העצמי: כיצד זה אפשרי להכיר בשווי השוק ? הרי צריך להעריך מחדש את כל הנכסים וההתחייבויות לא?

    תודה רבה רבה, יונתן

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי יונתן, אני לא ממש שולט בכללי החשבונאות הללו. בכל אופן, שתי הערות:
      1. זה כמעט ולא נהוג בארץ ובעולם, כי ההערכה הזאת עולה כסף וזה לא רווח שאפשר להכיר בו אז להנהלה אין אינטרס לקדם זאת
      2. זה לא אמור להשפיע על שווי הפעילות כי אין לזה השפעה על תחזית תזרים המזומנים שלך. זה אולי יכול לקלקל קצת את ה-ROC ההיסטורי אם השינוי קרה באחת מהשנים שאתה מנתח, אבל כמו שאמרתי, כמעט ולא משתמשים בזה ולכן לא אמור להיות חשש

      הגב
  10. איל
    איל says:

    שלום רב,
    בנוגע לדוגמא 2.7,
    מדוע אנו מפחיתים את נכס המסים הנדחים נטו מההון העצמי?
    מדוע לא צריך להוסיף אותו להון העצמי?

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי איל,
      אם ההתחייבות היא חלק מההון העצמי, אז כשאנחנו מחשבים את הנטו של סעיף מסים נדחים, עלינו לנכות את הנכס מההון העצמי

      הגב
  11. עידן
    עידן says:

    הי ערן,

    1) האם לשם בדיקת יחס כיסוי חוב, אני מנטרל את ההכנסות מימון ולוקח רק את ההוצ' מימון ברוטו או שמשתמש בהוצ' מימון נטו?

    2) באיזו שיטה הייתם ממליצים לתמחר אג"ח/חוב בלתי סחיר או דל סחירות?

    הגב
  12. טל מופקדי
    טל מופקדי says:

    היי עידן,
    1. אתה מנטרל את ההכנסות ממימון בחישוב הרווח התפעולי ומשתמש בהוצאות המימון ברוטו.
    2. באופן דומה למוצג בספר (יחס כיסוי) או במודל מרטון.

    בברכה,
    טל

    הגב
  13. אלון
    אלון says:

    אני מנסה לחשב את החוב הפיננסי של חברה מסויימת עם הלוואות בעלים לא מבוטלות...
    האם מדובר על נכס או התחייבות פיננסית ?

    תודה

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי אלון,
      זה שטח אפור. אם אתה חושב שהחברה תחזיר בעתיד הקרוב את ההלוואה, אז מדובר בחוב פיננסי. אבל בהרבה מקרים מדובר על השקעה הונית לכל דבר כי מדובר בהלוואה נחותה לכל שאר ההלוואות האחרות. הלוואת בעלים היא בעצם רכישת מניות, אם האפשרות לקבל את הכסף בחזרה כשהמצב משתפר כדי להקטין את סכום ההשקעה.
      כלומר, יכול להיות שאדם יגיד לעצמו "אני אכניס עכשיו מיליון ש"ח לחברה, אבל אם דברים יילכו כמו שצריך אני מעדיף לקבל אותם בחזרה ואז להנות משווי המניות שלי. אני לא רוצה להשאיר שם את אותם מיליון ש"ח שישכבו בקופת החברה".
      אם עתיד החברה לא ברור, מדובר בהשקעה הונית לכל דבר. אמנם עדיפה על מניות רגילות בעת פירוק, אבל נחותה להלוואות "אמיתיות" כמו הלוואות בנקאיות. לכן, אפשר לחשוב על זה כאל מניות בכורה עם הזכות לקבל את הכסף בחזרה.

      הגב
      • ניר
        ניר says:

        אלון, כמו שערן אמר, לרוב מדובר ברכיב שהוא עם מאפיינים ברורים יותר של הון מאשר חוב. ממליץ לבדוק בדוח תזרים האם יש תשלומי ריבית וקרן, האם יש ביאור לגביי הקדימות של החוב וכיו"ב. לרוב זו פשוט דרך נוחה להזרמת כסף.

        הגב
  14. ניר
    ניר says:

    שלום,
    קודם כל תודה על המענה המהיר.

    בעמוד 109 בספר בעניין, "הקשר בין ROE,ROC ומינוף פיננסי"
    נעשה פיתוח מתמטי לנוסחאת הROE.
    במהלך הפיתוח בוצעה הנחה לפיה החוב+אקוויטי=קפיטל.

    איך הדבר מתיישב? הרי הקפיטל מחושבת ללא נכסים עודפים.

    תודה מראש.

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי ניר,
      נכון - ההנחה היא שסך הנכסים העודפים הוא אפס. זו לא הנחה כל כך חזקה, הרי אפשר להתייחס לנכסים העודפים כאילו הם פעילות בפני עצמה ולפרק את החברה לשתי תתי פעילויות. זה סתם מסבך את ההוכחה ולא מוסיף במאומה לתובנה המרכזית שהיא הקשר בין ROE ל-ROIC, ולכן - הכל סבבה כמו שהוא.

      הגב
  15. יעקב
    יעקב says:

    ראשית, תודה על הספר והאתר עם המון עומק והמון פשטות - תודה !
    שאלה בנוגע לחישוב מוניטין שיטת דמודרן (עמ'66 )

    1.ההבדל בין שווי ספרים לפני רכישה לבין שווי שוק לפני רכישה ?
    2. ההבדל בין שווי ספרים לפני רכישה לבין שווי הוגן כפי שמופיע במאזן ?
    3.כיצד ניתן לדעת את שיעור הפחת של נכס המוניטין ? (שיטה 4 הפחתה מדומה )
    4.אם אפשר הסבר קצר ודוגמא לנכסי צמיחה

    תודה שוב

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי יעקב,
      תודה על המילים החמות.
      סורי, אבל אין בכוונתי להרחיב יותר ממש שכלול בפרק. זה נושא מורכב שדורש פוסט נרחב בפני עצמו ואני לא רןאה את עצמי ניגש למלאכה הזו בקרוב.
      אתה מוזמן להעיף מבט בספרים של מקינזי ודמודרן בנושא.

      בהצלחה :)
      ערן

      הגב
  16. בר
    בר says:

    שלום רב,
    לפני שאשאל, מוכרח לומר שקראתי לא מעט ספרים, ואפילו הייתי בשני קורסים, אבל כלום לא משתווה לספר שלכם. תודה רבה לכם !

    1) בדוגמא 2.14 "חישוב התשואה על הקפיטל של שפורסל ורמי לוי" רשמתם שהשתמשתם בקפיטל אחרי התאמות בגין חכירות (כפי שלמדנו).
    בנוסף, השתמשתם ברווח התפעולי (EBIT) לאחר התאמות בגין חכירות תפעוליות. כיצד אני מחשב רווח תפעולי לאחר התאמות? דפדפתי אחורה בדפים, ולא ראיתי שכתוב איך עושים זאת.

    2) בדוגמא 2.10 רשמתם ששכר הדירה של שופרסל הוא 338, ואתם מעריכים כי אורך החיים שלו הוא 20 שנה.
    א) מדוע 20 שנה אם בדוח רשום כי נכסי החכירות של שופרסל הם ל- 49 שנה (באור 12)?
    ב) איך ניתן לדעת שה- 338 מהווים תשלום לחכירה בלבד, ולא גם שכירות למשל? והאם זה בכלל משנה?

    תודה מראש,

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי בר,
      1) נסה את המצגות בנושא, מתוך הקורס שהעברתי בעברית השנה
      2) חכירה = שכירות. לגבי משך החיים - 49 שנה זה לדעתי משהו חוקי, זה לא נראה לי הגיוני להשתמש בזה לאורך חיי נכס פיזי. 15-20 שנה זה הסטנדרט בשכירות ארוכת טווח.

      ערן

      הגב
      • בר
        בר says:

        היי ערן,
        ניסיתי את המצגת האחרונה שהעברתם ביוני.
        לאחר שפירקתם לגורמים את ה- ROIC של שופרסל, מצאתם כי ה- Operating Margin הינו 6.7%. אני מתקשה להבין איך הגעתם למספר הזה.
        בשנת 2008: הכנסות החברה היו: 10,962 הרווח התפעולי (EBIT) היה: 512
        512/10,932 = 4.7%
        כפי שאתה רואה, הגעתי לתוצאה אחרת.
        אני מניח שזה בגלל שלא עשיתי התאמות לרווח התפעולי בגין חכירה תפעולית.
        איך עושים זאת?
        האם לאחר שיצרתי נכס תפעולי חדש "חכירה הונית" מול "חוב תפעולי - חכירה (בצד ההתחיבויות), אני אמור להשמיט את הוצאות החכירה מדו"ח רווח והפסד?

        תודה מראש,

        הגב
        • ערן בן חורין
          ערן בן חורין says:

          היי בר,
          הכל במצגות. לא את הכל משמיטים אלא רק את "הוצאות הריבית" שכלולות כביכול בהוצאות החכירה.

          ערן

          הגב
          • בר
            בר says:

            אכן במצגת תודה!

            שאלה נוספת ברשותך,
            כשאני מחשב את ה-ROC של שופרסל לדוגמא, האם אני צריך להתייחס לנתונים של מגזר הקמעונאות בלבד או לחברה כולה (כולל סגמנט הנדל"ן)?
            ההיגיון שלי אומר, שאם אני רוצה להשוות יחסים פיננסים בין שופרסל לרמי לי, טיב טעם וכו'... עליי לעשות DCF רק לנתוני הקמעונאות של החברה ולהתעלם לגמרי מפעילות הנדל"ן שלה. האם אני צודק?

            הגב
  17. בר
    בר says:

    היי ערן,
    אשמח לשאול שאלה נוספת
    מדוע סווגתם את סעיף "נדל"ן להשקעה" כנכס עודף? נדל"ן זה חלק מהפעילות החברה.

    1. אני משער שהנכסים שנמצאים בסעיף "נדל"ן להשקעה" הם לא חלק מפעילות החברה, והנדל"ן שנמצא בסעיף "רכוש קבוע" הוא כן. אני צודק?
    2. אם נדל"ן הוא חלק מפעילות החברה הוא לא אמור להופיע במלאי? או שרק חברות קבלנות רושמות זאת בסעיף זה?

    תודה מראש,

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      נדלן להשקעה הוא לא חלק מפעילות החברה, אלא אם פעילות החברה היא השקעה בנדלן ואז גם ככה עדיף להשתמש ב NAV

      הגב
      • בר
        בר says:

        סליחה, שכחתי לציין שאני מדבר על שופרסל.
        מלבד פעילות הקמעונאות, היא עוסקת גם בפעילות של נדל"ן מניב.
        באיזה סעיף במאזן אני רואה את שווי נכסי נדל"ן שלה?
        האם אני רואה את זה בסעיף "נדל"ן להשקעה" ? אם כן, מדוע זה נחשב לנכס עודף?

        תודה על המענה המהיר :)

        הגב
        • ערן בן חורין
          ערן בן חורין says:

          היי בר,
          שופרסל עוסקת בקמעונאות מזון, ולכן כל פעילות אחרת נחשבת לנכס עודף.
          אתה תמיד יכול לכלול את הנדלן להשקעה לפעילות, אבל אז תצטרך לכלול גם את ההכנסות וההוצאות שלו, ואז יהיה קשה להשוות מול חברה שאין לה כאלה פעילויות.
          בהצלחה,
          ערן

          הגב
  18. רמי
    רמי says:

    שלום רב,
    קראתי את הפרק והתחלתי לעבוד על דוגמאות שונות אך יש משהו שלא כל כך ברור עדיין מבחינת הסיווג. לאחר פילוח של מצ הנכסים לנכסים פיננסים, תפעולים ועודפים אני עובר לסווג הצד הימיני של המאזן ומוצא שיש התחייבויות שאינן פיננסיות לחברה אותה אני מנתח. מדובר בהתחייבות של הכנסות מראש. כיצד יש לסווג התחייבות כזאת? האם נכון לקראו לה תפעולית ולמחוק אותה כנגד נכסים פתעולים כדי להגיע לקפיטל מדויק יותר?
    תודה רבה

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      הכנסות מראש הן לרוב חלק מההון החוזר, תחשוב על זה כמו מקדמות מלקוחות בטרם הכרנו בהכנסה

      הגב
      • רמי
        רמי says:

        ערן תודה רבה על התשובה,
        במאזני החברה ההתחייבות מופיעה כי התחייבות שאינה שוטפות, האם עדיין נכון לסווג אותה בתור הון חוזר? אם כן, נכון לומר שכל התחייבות שאינה פיננסית היא התחייבות תפעולית?
        תודה

        הגב
  19. רמי
    רמי says:

    ערן תודה רבה,
    תוכל אולי לפרט בקצרה מתי התחייבות שאינה פיננסית אינה תפעולית ואיך נסווג אותה לצורך חישוב קפיטל?
    מדובר בדוחות של ברימאג מ2015

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי רמי, זה תלוי בסיטואציה, צריך הבנה של איך העסק עובד. פרק 2 מספק ידע שאמור לעזור לך לפתח את האינטואיציה.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *