חיזוי השווי הטרמינלי הוא עניין פשוט יחסית, כל עוד מקפידים על מספר עקרונות פשוטים. בפרק זה בחרנו לסקור את התיאוריה בנושא, וכן מספר ממצאים בולטים מתוך מחקרים שנעשו בנושא.

4 תגובות
  1. בן בראון
    בן בראון says:

    בעמוד 229 חישבתם את ה-RONIC של אסם והגעתם ל-15.5% , השאלה היא איך ולמה קבעתם כך ? תודה מראש .

    הגב
  2. טל
    טל says:

    ממוצע של שלוש השנים האחרונות ל RONIC המתואם נותן 15.73%, מטעמי פשטות הנחנו 15.5%.

    הגב
  3. חיים
    חיים says:

    שלום ניר,
    תודה על תשובתך.
    שלום ערן,
    שאלתי מתייחסת למשוואה 5.2, 5.3 ולהוכחה שלה בעמ 235.
    אני מבקש להבחין בין המושגים: ROC, ROIC, RONIC
    עמ 88 משוואה 2.5 מגדירה ROC.
    עמ 227 משוואה 5.2 מוגדר RONIC שמתייחס למצב יציב. בעמ 236 בהסבר לפיתוח המשוואה מופיעה המשוואה שנכונה תמיד לכל מצב עם הסבר שבמצב יציב האיבר של שינוי ה- ROC מתאפס. ואז נשארים עם שני איברים RR ו- ROC בשורה לאחר מכן משתמשים שוב ב- RONIC (למה לא ב- ROC) ?.
    האם תוכל להבהיר בבקשה?
    המשוואה הנ"ל מאוד מעניינת וצריכה להתקיים עבור נתוני עבר ועבור תחזית טווח קצר ועבור תחזית טווח ארוך (אז הנגזרת של ROC מתאפסת).
    האם אני צודק?

    תודה רבה
    חיים

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי חיים,
      RONIC היא התשואה על הקפיטל על השקעות חדשות. בטווח הארוך, התשואה על הקפיטל לאט-לאט תתכנס ל-RONIC, ולכן נהוג לקצר ולומר שמהמשוואה שבעמוד 236 אפשר למעשה להגיע (לאחר התכנסות) למשוואה 5.2

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *