פרק 6: קביעת שיעור ההיוון (WACC)
לאחר שסקרנו את יסודות מלאכת הערכת השווי בפרקים 1 ו-2, ולאחר שלמדנו כיצד לבנות ולחזות את תזרים המזומנים התפעולי, כעת נותר לנו ללמוד אודות החלק האחרון בפאזל: שיעור ההיוון. כפי שכבר הזכרנו, מציאת ערכה הנוכחי של הפעילות ייעשה על ידי היוון תזרימי המזומנים העתידיים שהיא צפויה להניב – תזרימים ה"שייכים" לכלל ספקי ההון של החברה, בעלי החוב והמניות כאחד. לכן, יהיה זה אינטואיטיבי לעשות שימוש בשיעור היוון שהוא שקלול של הסיכון אותו רואים בעלי ההון השונים (WACC). בעלי המניות ידרשו שיעור תשואה מסוים על ההון העצמי ובעלי החוב ידרשו שיעור תשואה מסוים (הוא הריבית) עבור הכסף שהלוו לחברה.
בארץ, הפרקטיקה בנושא די סטנדרטית, אבל לא תמיד עקבית עם התיאוריה שעליה היא מתבססת. לכן, כדאי להתעמק בנושאים שאנו מכסים בפרק, כשברקע תמיד יתנגן לנו החומר שסקרנו בפרק 1 אודות סיכון ותשואה.
