חכירה מימונית או חכירה תפעולית

הטיפול הכלכלי והחשבונאי בחכירות

מה מנסה תקן IFRS 16 להשיג? כיצד תשתקף השפעתו על דוחותיה הכספיים של החברה? איך זה קשור לתגמול בכירים? ומהי ההשפעה הכלכלית שלו? במאמר הקצר להלן אנו מציגים את עיקרי הנחיות התקן, ומספקים מענה לשאלות הללו.

רו"ח מיכאל אנטל* וד"ר טל מופקדי**

אחת השאלות החשובות במימון חברות הינה: "מהו שיעור המינוף הכלכלי של החברה?". שאלה זו חשובה במספר רב של היבטים – החל מחישוב מחיר ההון המשוקלל (WACC) דרך מבחני חלוקת דיבידנד וכלה בהערכת האיתנות הפיננסית של החברה (סולבנטיות).

לפני עידן ה-IFRS, חברות הציגו את ההתחייבויות בערכן הנקוב. היה לזה הגיון מסוים, שהיה עקבי עם עקרון השמרנות, אם לדוגמא נתתי למישהו שיק על סך 100,000 ש"ח לפירעון במהלך השנה, מבחינת החשבונאות החוב שלי עומד על 100,000 ש"ח, אפילו אם כוחות השוק יתמחרו שיק זה בסכום נמוך משמעותית (נגיד 70,000 ש"ח). מאידך, המעבר לחשבונאות IFRS, אשר בהכללה גסה מנסה להציג ערכים כלכליים, גררה גם הצגה של ההתחייבויות בשווי הוגן, כלומר בערך של 70,000 ש"ח בדוגמא לעיל.

מאידך, כפי שכתבנו בפרק השני במדריך להערכת שווי חברות, צריך לבצע מספר התאמות להתחייבויות המאזניות בכדי לקבל את ערך החוב הפיננסי נטו הכלכלי. התאמות אלו כוללות הפחתה של ההתחייבויות השוטפות התפעוליות כגון ספקים וזכאים, הפחתה של הנכסים הפיננסיים העודפים כגון מזומנים ושווי ערך מזומנים, וכן התאמות בגין חכירות.

בינואר 2016 פורסם תקן דיווח כספי בינלאומי 16 (IFRS 16), אשר למעט הבדלים קטנים הוא מקביל לתקן האמריקאי ASC 842, הקובע את הטיפול החשבונאי בהסכמי חכירה של נכסים (leasing) בדוחות הכספיים הן של החוכר והן של המחכיר.

מהי חכירה ומהו הטיפול החשבונאי בה?

חכירה היא למעשה השכרה. כך לדוגמא, ניתן לכלול חכירה של שטחי מסחר על ידי רשתות פארמה או חכירה של מקטעי שידור בלווין על ידי חברות שידורי טלוויזיה ועוד. בתמצית, הטיפול החשבונאי מכיר בערך הנוכחי של הסכם החכירה הן כנכס והן כהתחייבות. הנכס יופחת לאורך תקופת החוזה וההתחייבות תשוערך בהתאם ליתרת הזמן שנותרה להסכם החכירה. קיימות גם הנחיות הקשורות לסבירות לחידוש הסכם החכירה הקיים. כמו כן, במידה שיש בחוזה החכירה תשלום בגין השירותים הנלווים – תשלום זה יופרד ויוכר כהוצאה לאורך תקופת החוזה.

התקן, נועד לתקן עיוות היסטורי, שכן לפני פרסום התקן, החכירות התפעוליות לטווח הארוך, לא באו לידי ביטוי במאזן של החוכר. כתוצאה מכך, מאזן החברה שיקף תמונה חלקית בלבד של המינוף הפיננסי, מצב המכונה בספרות מימונית כמימון חוץ-מאזני (off balance sheet finance or hidden debt). הטיפול החשבונאי הקודם היווה עיוות בראייה הכלכלית-מימונית, והוא נסקר נרחבות בעיתונות הכלכלית הן בחו"ל והן בארץ[1] וחייב את סוכנויות הדירוג, מנתחי הדוחות הכספיים ומעריכי שווי לבצע התאמות לדוחות הכספיים על מנת לתקן את ההחרגה המלאכותית, קרי לבצע היוון תשלומים עתידיים בהתאם לתנאים של חוזי החכירה.[2]

כיצד ישפיע תקן IFRS 16 על דיווחי החברות?

ההשפעה המהותית והמידית של הכנסת החכירות התפעוליות למאזן באה לידי ביטוי בירידה במדדי הנזילות של החברה, עליה במינוף הפיננסי ובטווח בינוני-הארוך בירידה בהון העצמי של החוכר. התחייבות בגין חכירה מגדילה את החוב הפיננסי ונכסי החברה בגובה הערך הנוכחי של תשלומי החכירה ולכן באופן פרופורציונאלי מגדילה את שיעור החוב ביחס למאזן.

בטווח הזמן הבינוני–ארוך התחייבות זו מקטינה את ההון העצמי מכיוון שהתחייבות מופחתת בשיטת הריבית האפקטיבית (מעריכית) והנכס החכור מופחת לפי הוצאות פחת שבדרך כלל מחושבות בשיטת הקו הישר (לינארית). ההבדל בין שיטות ההפחתה ייצרו השפעה על ההון העצמי המדווח של החברות.

השפעה נוספת שתהיה על חברות תהיה הגדלת מדדי הרווחיות התפעולית (שיעורר רווח תפעולי, EBIT ו-EBITDA) וכן הגדלת הוצאות המימון. כיוון שבשיווי משקל השכירות התקופתית כוללת תשלום בגין הפחת וכן תשלום בגין עלות ההון (הריבית), התקן מנחה על פיצול עלות השכירות באופן כזה שהוצאות הפחת בלבד יהיו חלק מהעלויות השוטפות, אך הוצאות הריבית חלק מהוצאות המימון. כדאי לציין שתזרים המזומנים של החברה יישאר ללא שינוי אך יתכן שינוי בסיווג התזרימים בדוחות הכספיים (הוצאות הריבית יהיו חלק מתזרים המזומנים מפעילות מימון).

חריגים וסוגיות

החל משנת 2019, כל החברות הציבוריות יהיו חייבות להכניס את החכירות התפעוליות לדוחות הכספיים. כאשר החריגים הם המקרים הבאים:

  • בחכירה של נכסים בלתי מוחשיים החברה תהיה רשאית אך לא חייבת ביישום.
  • אין חובה ליישם את התקן במקרה של חכירה לזמן קצר, של פחות משנה.
  • אין חובה ליישם את התקן במקרה של חכירה לא מהותית כגון חכירה של מחשבים או ריהוט.

קיימות מספר סוגיות חשובות שעשויות להתעורר בהקשר לרישום בספרים ובהקשר לניתוח דוחות כספיים:

  • שיעור היוון עלות השכירות – החוכר לא תמיד יידע את שיעור ההיוון הגלום בחוזה ולכן יאלץ לחפש את שיעור הריבית התוספתית אשר מוגדרת לפי התקן כ:

"שיעור הריבית שחוכר היה נדרש לשלם על מנת ללוות לתקופה דומה ועם בטוחה דומה את הסכומים הדרושים על מנת להשיג נכס בערך דומה לנכס זכות שימוש בסביבה כלכלית דומה";

  • בעת ביצוע מבחני ירידת ערך נכסים (Impairment analysis) יש לזהות את השינויים החשבונאים על החברה בכדי ליצור אחידות עם מודלים עבור תקופות קודמות;
  • הפרדת רכיבי חכירה מרכיבים אחרים כמו שירות הינה חשובה שכן אילו תעשה באופן שרירותי, היא עשויה להציג רמת המינוף שאינה נכונה;
  • השינוי עשוי להטיב עם נושאי משרה בכירים בחברה אשר מתוגמלים על פי רווח תפעולי או EBITDA.

סיכום

לסיכום, התקן החדש מבורך מבחינה כלכלית, שכן הוא שואף להציג באופן נאות יותר את מצבה הכלכלי של החברה. כל שינוי מייצר אי-ודאות מתודולוגית ויישומית, אשר להערכתנו תתפוגג על פני זמן. כמוכן, שינויים בתקינה מייצרים גם בעיות של עקביות השוואתית על פני זמן. מאידך, להערכתנו, התועלת עולה על העלות ובטווח הזמן של מספר שנים תתקיים מציאות כלכלית שתשתקף באופן נאות יותר בדוחותיהם הכספיים של החברות.

* רו"ח מיכאל אנטל הוא ראש תחום חשבונאות כלכלית בחברת נומריקס ייעוץ כלכלי ומימוני.

** ד"ר טל מופקדי הוא שותף מייסד בחברת נומריקס ייעוץ כלכלי ומימוני, מרצה באוניברסיטאות בארץ ובעולם וכותב שותף של מספר ספרים לרבות "המדריך להערכת שווי חברות".

הבהרה: הפוסט נכתב בהתנדבות ובמטרה להציג את הנושא לקהל הקוראים שלנו. אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. כמוכן, אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ מס/חשבונאי, חוות דעת או תחליף לייעוץ מס/חשבונאי אצל יועץ מס/רו"ח, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מס/חשבונאי מיועץ מס/רו"ח.

[1] ראו לדוגמה:

Stires D., 2006, A darker view of Starbucks, CNN Money

שוב ש., 2009, התחייבויות הענק החוץ-מאזניות של צים, דהמרקר

[2] ראו לדוגמה:

Standard & Poor's Encyclopedia of Analytical Adjustments For Corporate Entities, 2007

בן חורין ע., יוסף נ. ומופקדי ט., המדריך להערכת שווי חברות, 2013, דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק, עמ' 77

6 תגובות
  1. תומר
    תומר says:

    היי טל
    מהי השפעת התקן על הערכות השווי בשיטת ה-DCF?
    למיטב הבנתי, אמורות להיות 3 השפעות מרכזיות:
    1. הקטנת ה-WACC על רקע 2 השפעות: א. עליה במשקל החוב (בגין תוספת החכירה). ב. גילום שיעור הריבית בגין חוב החכירה שסביר שיהיה נמוך מה-WACC.
    2. הקטנת הוצאות השכירות (השפעה חיובית על התזרים) והגדלת הפחת (מתקזז בתזרים).
    3. הגדלת החוב של החברה כך שיכלול גם את החוב בגין החכירה (מכיוון שמנכים את החוב אז זוהי השפעה שלילית על שווי החברה)
    השפעת שני הגורמים הראשונים (החיוביים) היא משמעותית יותר מאשר השפעת הגורם האחרון ועל כן יש הטייה כלפי מעלה של שווי החברה, למרות שלשינוי התקינה לא אמור להיות השפעה כלשהי על השווי הסופי של החברה.
    אני מנסה להבין באיזה גורם נוסף אני צריך להתחשב שיבטל את ההטיה הנ"ל ?
    רק להמחיש בדוגמא - בחברת בזק שהייתה מהראשונות לאמץ את השינוי - ההשפעה על ה-EBITDA הינה תוספת של 400 מיליון ש"ח בשנת 2018 (בהיוון לאינסוף, תחת שיעור היוון של 8% זה תוספת של 5 מיליארד לשווי הפעילות), מנגד, החוב בגין החכירה הינו כ- 1.4 מיליארד ש"ח. כך ההשפעה על שווי החברה הינה 3.6 מיליארד ש"ח.

    הגב
    • בוריס
      בוריס says:

      היי תומר באופן כללי שינוי של הצגה חשבונאית לא מוסיף ולא גורע שקל אחד מהשווי של החברה. המחשבה שהצגה שונה של אותה חברה מציף שווי של 3.6 מיליארד - שגויה.
      מה שצריך לעשות זה לחשב Adj.EBITDA שכמובן תהיה זהה לחלוטין לזאת שהיתה בעבר.

      הגב
      • טל מופקדי
        טל מופקדי says:

        היי תומר ובוריס.
        בגדול אני מסכים עם בוריס, במהות הכלכלית לא השתנה שום דבר בפעילות החברה ולכן ההון העצמי של החברה לא אמור להשתנות.

        הגב
  2. תומר
    תומר says:

    תודה טל ובוריס על תשובתכם.
    כפי שאמרתם הפער של 3.6 מיליארד ש"ח לא אמור להתקיים במציאות ועל כן חייב להיות שגוי.
    לבצע התאמה ל-EBITDA בשביל "להחזיר את המצב לקדמותו" אינו פתרון יעיל מנקודת המבט שלי, אסביר:
    1. מהרבעון הראשון של 2019 רוב החברות יפרסמו נתון אחד של EBITDA (כזה המגלם את השפעת יישום התקן) ובטח שמשנת 2020 ואילך לא תהיה לי אפשרות לתקן את ה-EBITDA אחורנית מכיוון שהחברות לא יספקו לי את הנתונים שבאמצעותם אוכל לבצע את התיקנון (כלומר, נתוני הפחת והפחתות והירידה בהוצאות השכירות הרלוונטים ליישום התקן).
    2. למיטב הבנתי, בפתרון של בוריס אם אני מתקנן את ה-EBITDA (או מחזיר את המצב לקדמותו) אז אני אמור להתעלם מהחוב בגין חכירה שהחברה יצרה במאזן. זה לא עולה בקנה אחד עם ההתייחסות שלכם לחוב בגין חכירה בספרכם (לפיה, אתם רואים בחוב הנ"ל כחוב לכל דבר הן במשקולות של הWACC והן בחישוב שווי החברה).
    לפיכך, הייתי שמח טל, אם תוכל להציע לי דרך לפתור את התעלומה הנ"ל. תודה

    הגב
    • מיכאל
      מיכאל says:

      היי תומר,
      אם הבנתי אותך נכון, ההתאמה הטכנית שחסרה לך היא תוספת לנכס זכות שימוש בגין הסכמים חדשים + שינוים בהסכמים קיימים. תמצא את הנתון בביאורים.

      הגב
      • תומר
        תומר says:

        היי מיכאל. לפני תגובתי חיכיתי לפרסום דוחות הרבעון הראשון של בזק (כזכור בזק הייתה בין הראשונות לאמץ את תקן החדש, בתחילת 2018). החברה כבר שנה ורבעון בתוך יישום התקן. בדוח הרבעון הראשון 2019 אין אזכור בביאורים להיקפי החכירה, הוצאות השכירות וכו' הנדרשים לשם תיקון התזרים. בנוסף, אם במהלך 2018 החברה סיפקה באופן די רחב את ההשפעה על השכירות, הפחת, סעיפי הרווח וההוצאות, תזרים המזומנים, ההשקעות וההון החוזר, הרי שברבעון הראשון אין כל זכר לכך. הנתון היחיד שהחברה מפרסמת ותפרסם מעתה יהיה קרן וריבית החוב בגין חכירה, במסגרת תזרים המזומנים מפעילות מימון. רוצה לומר, כל החברות שהחלו ליישם את התקן ב-2019 תצמצמנה את היקפי הדיווח שלהם בנוגע להשפעת יישום התקן מ-2020 ואילך, ברמה כזאת שיהיה קשה לתקנן במדויק את ההשפעה של יישום התקן. שיהיה לכם בהצלחה בכל מקרה. תודה על ההתייחסות.

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *