פרק 6 עלה לאוויר

בשעה טובה, אני שמח לעדכן אתכם כי פרק 6, העוסק בחישוב עלות ההון המשוקללת, עלה לאוויר.

רוב רובו של הפרק מוקדש ליישום התיאוריה שעליה מבוססת עלות ההון המשוקללת, כלומר השילוב של מודל ה-CAPM עם מסקנותיהם של מודליאני ומילר. יחד עם זאת, אתם הרי יודעים עד כמה קשה לנו לוותר על סקירה תיאורטית של מתודולוגיות פרקטיות ולכן גם חובבי התיאוריה לא קופחו.

מקווים שתאהבו,

ערן, טל וניר.

4 תגובות
  1. אורי
    אורי says:

    שלום ותודה על האתר המצוין.
    רציתי לשאול לגבי שווי החוב ב- WACC. במקרה של הלוואה ברור למה משתמשים בשווי המאזני שלה, אבל במקרה של אג"ח (חוב סחיר) אתם מציעים להשתמש בשווי השוק שלה. האם זה יהיה נכון גם במקרים בהם מחיר האג"ח ירד לנקודה נמוכה ושווי השוק הצטמצם מאוד (ראו מקרים של אידיבי וכד')?
    תודה
    אורי

    הגב
    • ערן
      ערן says:

      היי אורי,
      הנושא הזה של הערכת מחיר ההון, ובכלל הערכת שוויה של חברה במצוקה, הוא סוגיה די סבוכה, שאפילו תכננו לכתוב עליה פרק (לדמודרן יש עליה פרק בספר שלו). ויתרנו על זה בעיקר בגלל שלא הרגשתי בנוח עם הפתרונות שמצאנו, לפחות האקדמאיים שבהם. אם אתה רוצה תשובה תיאורטית, אני יכול להפנות אותך לפוסט שאני וטל כתבנו אצל אורי רונן לפני כמה זמן, או למהדורה החמישית של מקינזי, אבל אני חייב לומר שאני לא שלם עם הפתרונות התיאורטיים בנושא וייתכן שפה הניסיון הפרקטי גובר עליהם.
      לא משנה איזה פתרון אתה בוחר, נסה לזכור כי הנחת הבסיס של רוב הפתרונות הם שהמשקיע הוא משקיע מבוזר ולכן התוחלת היא זו שמעניינת אותו. כלומר, ההנחה היא שאני משקיע במלא מלא חברות במצוקה ולכן בתוחלת אני אמור לקבל את הפיצוי שאני רואה לנכון. בפרקטיקה, ההנחה הזו לא תמיד נכונה וגם הסיכון הספציפי נכנס למשחק, וזה בדיוק המקום שבו התיאוריה לא יכולה להתקדם כל כך מאחר והיא מושתת על הנחת המשקיע השולי המבוזר.
      לכן, כמו שאמרתי בהתחלה, אני לא שלם עם הפתרונות התיאורטיים וחושב שאם אתה מעריך את שווייה של חברה במצוקה לצורכי השקעה, רצוי ללמוד זאת ממישהו שמתמחה בנושא. אם לצורך עבודה חשבונאית או חוות דעת משפטית, התיאוריה מספיק טובה.

      הגב
      • אורי
        אורי says:

        תודה על התשובה.
        אני לא בהכרח מדבר על חברות במצוקה. ראיתי למשל שעבור בזק השתמשתם בשווי השוק של האג"ח ולא בשווי המאזני. מדוע?

        הגב
  2. ערן
    ערן says:

    אה, זה בגלל שה-WACC תמיד צריך להיות במונחי שוק, כלומר לגלם בתוכו את הציפיות העתידיות ממבנה ההון של החברה. השווי בספרים לא מעניין מכיוון שהוא מייצג את ההיסטוריה. במקרה של חוב זה פחות קריטי, אבל במקרה של הון עצמי ההבחנה הזו חשובה

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *