מודל אקסל להערכת שווי חברות

ביקשתם, קיבלתם. באיחור של שנתיים :)

להלן לינק לתבנית שבנינו בקובץ אקסל להערכת שווי חברות.

אני לא אוהב תבניות, ולא חושב שנכון להתרגל להשתמש בהן, אבל חשבתי שיהיה נחמד לחלוק את המודל הזה בעיקר למטרות לימודיות. מובן שאנחנו לא לוקחים שום אחריות על טעויות שייתכן והמודל מכיל, כמו גם על המתודולוגיה המוצגת בו.

תפעול המודל די פשוט. הוא מקבל כקלט את נתוני הדוחות של החברה (תאים צבועים ברקע כחול), עוד כמה נתונים שכולכם כבר אמורים להכיר (הרקע של התאים הללו גם כן כחול), ומחזיר תחזית תזרים מזומנים, הכוללת תוצאה סופית וניתוחי רגישות (כולל ניתוח רגישות חדשני שאכתוב עליו בקרוב). כמובן שאתם יכולים לשחק בעצמכם עם הפרמטרים המשפיעים על התחזית.

הרגישו חופשי לשנות אותו כאוות נפשכם ואולי גם לשלוח לנו תיקונים / שיפורים כדי שכולם יהנו.

מקווה שיעזור,

ערן

28 תגובות
  1. טל
    טל says:

    הי ערן, בקובץ אקסל יש גיליון של חישוב WACC. תוכל להגיד מה אופן חישוב שיעור ההון המשוקלל? יש שם מס' פרמטרים שלרשימת חברות שצריך להכניס ולא ברור בדיוק למה הכוונה.
    תודה רבה

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי טל,
      אנא ציין מה הפרמטרים שלא ברורים לך.

      ערן

      הגב
  2. טל
    טל says:

    הי ערן
    יש בגיליון WACC תחום שלם שצריך להזין שם פרטים על חברות -Guideline Public Company. לאיזה חלק בחישוב מחיר ההון הטבלה של כל החברות מתייחסת.

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי טל,
      זה נדרש לצורך חישוב המינוף של כל חברה ולאחר מכן את ביטת הנכסים המשתמעת של כל חברה. אחרי שיש לנו את ביטת הנכסים הנאמדת של כל חברה, אפשר לעשות על זה ממוצע וזה למעשה האומד שלנו לביטת הנכסים של הענף. אנו מכסים את הנושא בנספח לפרק 6.

      אגב, לא כל השדות נדרשים לצורך החישוב. למשל, תוכל לראות שאין שימוש במידע שבטור Currency. יחד עם זאת, לעיתים נהוג להציג את הטבלה הזו בעבודות, ולכן סברנו שכן חשוב להציג את המידע הזה.

      בהצלחה :)

      ערן

      הגב
  3. חיים
    חיים says:

    הייתי שמח אם זה היה בעברית או לפחות הסבר מדיויק יותר על איך להשתמש
    חיים

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי חיים,
      מצטער, אבל נכון לעכשיו, במסגרת מגבלת הזמן שלנו, זה מה יש.
      נשתדל לכתוב פוסט הסבר כשיתפנה לנו זמן.

      ערן

      הגב
  4. שלומי
    שלומי says:

    היי ערן,
    איך אמור להתבצע הסיווג להון מושקע, פריט פיננסי ואחר? לפי מה שאני רואה במודל זה לא איך שהוסבר בפרקים 3-4.

    תודה,
    שלומי

    הגב
  5. שלומי
    שלומי says:

    היי ערן,
    דבר ראשון המון תודה על התגובה הזריזה.
    בפרק 3, מוסבר שמחלקים את המאזן ל-3 חלקים - סעיפים המהווים חלק משווי פעילות, נכסים עודפים ושווי חוב פיננסי.
    האם זו החלוקה שצריך לבצע בגיליון הראשון (invested capital, financial item, no related)?
    פשוט משהו לא מסתדר לי - למשל סעיף לקוחות הוא לא הון מושקע (כך הבנתי מההגדרה של הון מושקע) אבל הוא כן חלק מההון החוזר - השילוב הזה לא מתקבל בגיליון - לסווג את לקוחות כפריט פיננסי (2) אבל לציין שהוא חלק מההון החוזר (1).
    מקווה שהסברתי כראוי.
    שוב תודה

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי שלומי,
      סעיף לקוחות הוא חלק מההון החוזר, וההון החוזר הוא חלק מההון המושקע. ראה בפרק 2, החל מעמוד 64.

      ערן

      הגב
  6. מרים
    מרים says:

    שלום, אשמח לדעת איך אני מוצאת את שווי החברה הסופי? איפה כתוב השווי הסופי? האם ממלאים נתונים רק בגיליון השני ושאר הגיליונות הם קבועים ומסתמכים על הנתונים בגיליון מספר 2? ואיך מחשבים את מחזור ההון?

    תודה

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי מרים,
      התוצאה הסופית נמצאת בתא G50 בגליון Valuation Forecast.
      לגבי קלט, צריך להזין נתונים בכל הגליונות שיש בהם את המילה Input.
      אני לא מכיר יחס ששמו מחזור ההון, אבל אני בטוח שתוכלי לחשב אותו בעצמך בעזרת הגיליון של המאזן.

      בהצלחה :)
      ערן

      הגב
      • מרים
        מרים says:

        תודה רבה.

        אם יצאו לי שתי תשובות שונות בריבועים האם תקין? בריבועים של PERPETUAL GRAWTH יצא סכום אחד ובריבועים של EBITDA MARGIN סכום שונה. מה המשמעות של כל ריבוע?

        תודה.

        הגב
        • ערן בן חורין
          ערן בן חורין says:

          היי מרים,
          Perpetual Growth - שיעור צמיחה בטווח הארוך.
          EBITDA Margin - הרווחיות של ה-EBITDA.

          למה שהם יצאו זהים?

          ערן

          הגב
  7. נעם
    נעם says:

    היי ערן
    לא ידעתי איפה לשאול את השאלה הזאת
    אבל לא הצלחתי למצוא באתר מה ערכו של תוכן בשווי של חברה ...

    המצב הוא שיש לי חברה
    שעיקר הרכוש שלה זה תכנים ומערכי שיווק שלא עבדו
    עמוד פייסבוק
    אתר אינטרנט..
    אבל הכל מכניס מעט מאוד כסף עדיין
    וכרגע יש לנו חובות גדולים

    בשלב זה אני מעוניין לרכוש את חלקו של השותף שלי (בעבור החובות)
    ואני רוצה להבין מה ערכו של התוכן ועמוד הפייסבוק

    הגב
    • נעם
      נעם says:

      הכוונה
      איך מחשבים את הערך
      של דברים שאנחנו מאמינים שיכולים להביא לרוול
      אבל בפועל (אחרי הרבה ניסיונות) לא מובילים לרווח..

      הגב
  8. אורי
    אורי says:

    היי ערן,

    שמי אורי, אני עומד לסיים את לימודי התואר הראשון - B.A בכלכלה וניהול,
    ואני מעוניין להמשיך לתואר שני ומתלבט לאן לפנות.

    ראיתי באתר, שאתה בוגר M.Sc במימון,
    ולכן רציתי לשאול אותך מספר שאלות.
    כמובן שד"ר טל מופקדי וניר יוסף מוזמנים להצטרף לדיון ולענות על השאלות מזווית הראיה שלהם. :)

    מה נתן לך התואר M.Sc עם התמחות במימון?

    אם היית חוזר אחורה, האם היית נשאר עם אותה החלטה ללמוד M.Sc במימון וללכת על מסלול מחקרי?

    במה שונה M.Sc מ-MBA (מלבד המחקר)?

    למה ללימודי MBA נדרש מבחן מעבר של GMAT וב-M.Sc לא בהכרח?

    מה הייתה חווית הלמידה בתואר זה? מה הקושי? מה הסיפוק?

    האם התואר הזה מקנה אפשרות לעסוק בהוראה אקדמית בעתיד? או שנדרש גם תואר שלישי?

    מבחינה פרקטית, אני מבין שתואר שני בכלכלה מאוד תאורטי,
    האם התואר הזה יותר פרקטי ויכול לעזור בהשתלבות בשוק העבודה?

    תודה על זמנך,
    אורי

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי,
      מצטער על התגובה המאוחרת, הייתה לנו בעיה בממשק האדמין.
      בגדול, התואר שעשיתי פשוט מאפשר לעשות את מספר הקורסים הכי גדול במימון, כולל קורסים של דוקטורנטים וקורסים של תואר שני בכלכלה. וכל זה לפני התיזה, שגם היא חוויה נחמדה.
      למישהו שהוא גיק של מימון/כלכלה, אני ממליץ על התואר בחום, אני מאוד נהניתי.
      בהצלחה!
      ערן

      הגב
  9. מושיק
    מושיק says:

    היי ערן,

    ראשית, ברצוני לחמיא ולהודות לכם על הספר ועל עבודתכם באתר, מהרגע שתחלתי להעמיק בו לא הורדתי אותו מידיי והוא מסייע לי רבות. כל הכבוד!

    שנית, רציתי לשאול אם יש באפשרותך להעלות לאתר, דוגמא של חברה שהערכת לאחרונה בעזרת המודל? (כלומר קובץ אקסל עם נתוני החברה האמיתיים).

    בתודה מראש,
    מושיק

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי מושיק,
      תודה על המילים החמות.
      לצערי קצת גדול עלי להמשיך ולתחזק את האתר הזה. מה שיש, זה מה יש :)

      חג שמח!
      ערן

      הגב
  10. יעל
    יעל says:

    שלום רב,
    במקום עבודתי עלתה סוגיה בנוגע להתייחסות מחיר ח"ג המשפיע על תוצאות החברה באופן מהותי.
    כאשר עושים הערכת השווי, האם נכון לקחת את מחיר ה- Spot של חומר הגלם או את מחיר ממוצע של 10/20 שנה אחרונות?
    אם ניתן לקבל הסבר על זה כמובן.
    תודה,
    יעל

    הגב
    • ערן בן חורין
      ערן בן חורין says:

      היי,
      זו תחזית כמו כל דבר. יש כאלה שהולכים לחברת ייעוץ מתמחה שבונה תחזית רק עבור חומר הגלם (כמו במקרה של דלקים וכו'). קשה לומר בצורה חד-משמעית מהי הדרך הנכונה. זה קצת כמו חיזוי הכנסות או שורות חשובות אחרות בתחזית...
      ערן

      הגב
      • אוהד
        אוהד says:

        היי ערן,

        על אף שמדובר בתחזית, כשמדובר ב- commodity בשוק משוכלל כ"כ כמו
        נפט, בדומה לתחזית לעניין שער חליפין , נכון להבנתי לקחת את ה-spot. אני יכול להבין גם מי שייקח תחזיות שמפרסמים גופי מחקר רציניים עם ההערכה שלהם המבוססת על פוטנציאל האנרגיה בשוק.

        בכל אופן, לקחת ממוצע היסטורי זה פשוט להגיד מה שהיה זה מה שיהיה, והרי מחיר ה-commodity, כמו מניות רגילות ( אבל לרוב בשוק משוכלל יותר), נקבע לפי המידע שקיים בשוק ומתבטא במחיר. אפשר להגיד שממוצע היסטורי זה להתבסס על מידע ישן
        ולהניח שהשוק יתנהג בממוצע באותה צורה (לדוגמה לא מביא בחשבון גילוי של מאגר גז חדש). ככה שכתחזית אני לא רואה סיבה לכך, למעט משהו אולי שיותר קל לדמיין אותו.

        מה אתה אומר?

        תודה,
        אוהד

        הגב
        • ערן בן חורין
          ערן בן חורין says:

          היי,
          צריך לבחון כל מקרה לגופו, קשה לי לנקוב בהנחיה כללית כאן.
          מה עוד שקצת עזבתי את התחום בשנים האחרונות :)

          ערן

          הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *